Vayedaber

Simple Havroutah

'Houline

Daf 9b

חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא בִּמְקוֹם נֶקֶב נָקַב

Traduction

one is concerned that perhaps the bird or the mouse perforated it in the place of the preexisting perforation caused by a snake, and it is prohibited to eat the fig or the melon, due to the danger that the snake might have left its venom.

Rachi non traduit

שמא במקום נקב. של נחש נקב ואסור משום סכנת נפשות:

אֲמַר לֵיהּ מִי קָא מְדַמֵּית אִיסּוּרָא לְסַכַּנְתָּא סַכָּנָה שָׁאנֵי אֲמַר לֵיהּ רָבָא מַאי שְׁנָא סְפֵק סַכַּנְתָּא לְחוּמְרָא סְפֵק אִיסּוּרָא נָמֵי לְחוּמְרָא

Traduction

Rav Huna said to Rabbi Abba: Are you comparing danger to prohibition? Danger is different, and one rules stringently in cases involving danger. Rava said to him: What is different about the fact that the ruling in cases of uncertainty involving danger is stringent, given that in cases of uncertainty involving prohibition the ruling is also stringent?

אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי וְלָא שָׁאנֵי בֵּין אִיסּוּרָא לְסַכַּנְתָּא וְהָא אִילּוּ סְפֵק טוּמְאָה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים סְפֵיקוֹ טָהוֹר וְאִילּוּ סְפֵק מַיִם מְגוּלִּין אֲסוּרִין

Traduction

Abaye said to Rava: And is there no difference between prohibition and danger? But isn’t it the halakha that in a case of uncertainty involving ritual impurity in the public domain, its uncertain impurity leaves it pure, while in a case of uncertainty involving water that is exposed and therefore susceptible to a snake leaving venom in it, the water is forbidden.

Rachi non traduit

ספק טומאה ברה''ר ספקו טהור. כדמפרש לקמן:

ספק מים מגולין. מים שנשארו מגולין בלילה ספק שתה מהן נחש ספק לא שתה וקיימא לן דאסירי:

אֲמַר לֵיהּ הָתָם הִלְכְתָא גְּמִירִי לַהּ מִסּוֹטָה מָה סוֹטָה בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד אַף טוּמְאָה בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד

Traduction

Rava said to Abaye: There, in the case of ritual impurity in the public domain, the Sages learned this halakha through tradition from the case of a sota, a woman who enters into seclusion with a particular man after her husband warns her not to. She is forbidden to her husband even though there is uncertainty whether or not she committed adultery. Just as a sota is forbidden only in a case of uncertainty in the private domain, as there is no seclusion in the public domain; so too with regard to ritual impurity, one becomes ritually impure in a case of uncertainty only in the private domain.

Rachi non traduit

הלכתא גמירי ליה מסוטה. דברה''ר ספקו טהור וגזרת הכתוב הוא דהא ברה''י לחומרא אזלינן וכל ספק דאיסורא נמי לחומרא בעינן למיזל שמא יעבור:

מה סוטה. שקינא לה בעלה אל תסתרי עם פלוני ונסתרה כתיב ונטמאה ב' פעמים אחד לבעל כו' שנאסרת עליו בסתירה זו עד שיבדקוה המים וכל סתירה אינה אלא ברה''י והתם הוא דאסר רחמנא מספיקא אבל ברה''ר שריא דלאו סתירה היא וטומאה מהתם גמרינן דטומאה קרייה רחמנא:

Tossefoth non traduit

התם הלכתא גמירי לה מסוטה. תימה דמשמע הכא דהא דמטהרין ספק טומאה ברה''ר מסוטה גמרינן לה וקשה דבפרק ב' נזירים (נזיר נז. ושם) תנן אמר להם אחד ראיתי א' מכם שנטמא שניהם מביאין קרבן טומאה וקרבן טהרה ופריך בגמרא דהני ב' נזירים והך דקאי גבייהו הרי תלתא והוה ליה ספק טומאה ברה''ר וספקו טהור ולא היה להם להביא כלל קרבן טומאה אלא קרבן טהרה ומשני באומר ראיתי טומאה שנזרקה ביניכם ואכתי מאי תירץ דהשתא הוה ליה ספק טומאה ברה''י והוה ליה ודאי טמא כדמוכח בריש נדה (דף ב:

ושם) גבי מקוה שנמדד ונמצא חסר דקאמר ר' שמעון ברה''י תולין ופריך הש''ס ואי מסוטה גמרינן לה אמאי תולין ואם כן תרוייהו לייתי קרבן טומאה ולא קרבן טהרה כמו מעיקרא דס''ד דהוי רה''ר דפריך דלייתי קרבן טהרה אלא ודאי היינו טעמא דלא מייתו קרבן טומאה גרידא כי הוי רה''י משום דלא ילפינן מסוטה אלא דבר שיכול להיות כמו סוטה וזה ודאי שלא נטמאו שניהם אבל מעיקרא דס''ד דהוי רה''ר ניחא דמייתו שניהם קרבן טהרה אע''ג שודאי האחד מהן נטמא דלאו מסוטה גמרינן להו אלא מטהרין להו מכח דמוקמינן כל חד וחד בחזקת טהרה וי''ל דמסוטה גמרינן לטהר ברה''ר היכא דליכא חזקה לטהרה כי ההיא דמקוה שנמדד ונמצא חסר דליכא חזקה לטהרה דאי משום העמד המקוה בחזקת שלם אדרבה העמד טמא על חזקתו ומטהר ר' שמעון ברה''ר משום דגמרינן מסוטה והשתא דבעי למימר דלא מוקמינן באיסור אחזקתיה כמו בסכנתא אפילו היכא דאיכא חזקה ילפינן מסוטה והיכא דלא אפשר למילף מסוטה כי ההיא דשני נזירים (דף נז.) לא נטהר מספק מכח חזקה וההיא פרכא דהתם הוי לפי המסקנא דהכא דאזלינן בתר חזקה וכן דבר שאין בו דעת לישאל דהוי ספקו טהור דילפינן מסוטה היינו היכא דליכא חזקה כי ההיא (טהרות פ''ג מ''ח) דתינוק שנמצא בצד העיסה דמטהר רבי מאיר משום דאין בו דעת לישאל מטעם סמוך מיעוטא לחזקה והויא ליה פלגא ופלגא כדאמרינן ביבמות (דף קיט:) ואם תאמר ומסוטה היכי מצי למילף והא סוטה אית לה חזקת טהרה וי''ל כיון דקינא לה ונסתרה יש רגלים לדבר ואתרע לה חזקתה ואם תאמר כל ספק טומאה ברה''י מנא לן דטמא היכא דאיכא חזקת טהרה אי מסוטה הא אתרע לה חזקה וי''ל דגמרינן שפיר מסוטה דעשאה הכתוב כודאי ולא מוקמינן לה אחזקתיה דאע''ג דאיתרע לה חזקתה מ''מ אי מוקמינן לה אחזקתה לא היה לה להיות ודאי טמאה והא דקאמרינן בפרק כשם (סוטה כט. ושם) דאיצטריך סוטה לטהר ברה''ר דאי מדרב גידל ה''א דבר שיש בו דעת לישאל אפילו ברה''ר ספקו טמא ה''מ למימר דאיצטריך לטומאה ברה''י אפילו היכא דאיכא חזקה דטהרה דאי מדרב גידל דילמא היינו היכא דליכא חזקה דטהרה:

מֵתִיב רַב שִׁימִי שֶׁרֶץ בְּפִי חוּלְדָּה וְחוּלְדָּה מְהַלֶּכֶת עַל גַּבֵּי כִּכָּרוֹת שֶׁל תְּרוּמָה סָפֵק נָגַע סָפֵק לֹא נָגַע סְפֵיקוֹ טָהוֹר וְאִילּוּ סְפֵק מַיִם מְגוּלִּין אֲסוּרִין

Traduction

Rav Shimi raises an objection to the opinion of Rava from a mishna (Teharot 4:2): If the carcass of a creeping animal was in the mouth of a weasel, and that weasel was walking on loaves of teruma, and there is uncertainty whether the creeping animal touched the loaves and uncertainty whether it did not touch the loaves, its uncertain impurity leaves it pure, while in a case of uncertainty involving water that is exposed and therefore susceptible to a snake leaving venom in it, the water is forbidden.

Rachi non traduit

שרץ. מת:

ספק נגע. השרץ המת בתרומה:

ספקו טהור. ואפילו ברה''י ואילו ספק גלוי אסור אלמא שאני איסורא מסכנתא:

הָתָם נָמֵי הִלְכְתָא גְּמִירִי לַהּ מִסּוֹטָה מָה סוֹטָה דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ דַּעַת לִישָּׁאֵל אַף הָכָא נָמֵי דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דַּעַת לִישָּׁאֵל

Traduction

The Gemara answers: There too, the halakha is derived from the case of a sota. Just as the uncertainty in the case of sota involves an entity that has consciousness in order for her to be asked whether she was unfaithful and is forbidden to her husband, so too here, only uncertainty involving an entity that has consciousness in order for it to be asked whether the loaves were rendered impure would become impure. The weasel does not have that consciousness.

Rachi non traduit

שיש בה דעת לשאל. אם נטמאה אם לאו ואסורה מן הספק ברה''י:

אף. כל ספק טומאות המאורעות במי שיש בהן דעת לישאל כגון אדם שעבר אבל שרץ או נבלה ספק נגע ספק לא נגע ברה''י ספקו טמא אבל ככרות שאין בהן דעת לישאל לא:

אָמַר רַב אָשֵׁי תָּא שְׁמַע צְלוֹחִית שֶׁהִנִּיחָהּ מְגוּלָּה וּבָא וּמְצָאָהּ מְכוּסָּה טְמֵאָה שֶׁאֲנִי אוֹמֵר אָדָם טָמֵא נִכְנַס לְשָׁם וְכִיסָּהּ

Traduction

Rav Ashi said: Come and hear additional proof that danger is more severe than prohibition (see mishna Para 11:1): In the case of a flask of purification water that one left exposed and he came back and found it covered, it is ritually impure, as I say: An impure man entered into there and covered it, and in the course of doing so he rendered the vessel and its contents impure.

Rachi non traduit

צלוחית. שמלאוה מים חיים למי חטאת ועדיין לא נתקדשו באפר דאם נתקדשו טמאה דקתני למאי אי לאיפסולי ליתני פסולה אי לטמויי אחריני בלאו הכי מי חטאת מטמאין אפילו במשא:

טמאה. ומטמאה אוכלין ומשקין וכ''ש דפסולה לקידוש דהא כל מעשיה במעלות טהרה הם דחטאת קרייה רחמנא:

Tossefoth non traduit

טמאה שאני אומר כו'. פירוש גם הצלוחית דאע''ג שכל מעשה פרה בכלי גללים כלי אבנים כלי אדמה כדאיתא בריש יומא (דף ב.) ובריש פרק הישן (סוכה כא.) היינו קודם שריפת הפרה כדתנן במסכת פרה (פ''ג מ''א ב) ז' ימים קודם שריפת הפרה היו מביאין כו' לפי שכל מעשיה בכלי גללים כלי אבנים כלי אדמה אבל לאחר שריפת הפרה היו מקדשים בכל הכלים כדתנן במסכת פרה פרק המביא כלי חרס לחטאת (מ''ה) בכל מקדשין ואפילו בכלי גללים כלי אבנים כלי אדמה משמע דכ''ש בשאר כלים והנך איצטריך סד''א לאו כלים נינהו כדאמרינן בפ''ק דשבת (דף טז:):

שאני אומר אדם וכו'. וא''ת דהכא תלינן באדם טמא וכן בפ''ק דפסחים (דף י:) גבי קרדום שאבד בבית ואילו בפ''ק דנדה (דף ד.) גבי ככר הנתונה על גבי הדף תלינן באדם טהור ואומר ר''ת דהיינו טעמא דהכא ודפסחים משום דגזרו על ספק כלים הנמצאים אבל על ספק אוכלים לא גזרו ועוד י''ל דההיא דנדה שמדף טמא מונח תחתיה ואי אפשר לככר ליפול אלא אם כן נגע למדף טמא שייך לתלות באדם טהור שנטלה במתכוין שלא תטמא הככר אבל אדם טמא למה היה נוטלה וכן בההיא דכסוי הדם (לקמן חולין פו.) דרוב תינוקות מטפחין לפי מה שמפרש ר''ת מטפחין בעיסה ומיעוט אין מטפחין ותלינן באדם טהור שנתן לו לפי שהיה חושש שלא יטמא התינוק את העיסה:

הִנִּיחָהּ מְכוּסָּה וּבָא וּמְצָאָהּ מְגוּלָּה אִם יְכוֹלָה חוּלְדָּה לִשְׁתּוֹת מִמֶּנָּה אוֹ נָחָשׁ לְדִבְרֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹ שֶׁיָּרַד בָּהּ טַל בַּלַּיְלָה פְּסוּלָה

Traduction

In a case where one left the vessel covered and came back and found it exposed, if it is in a place where a weasel could drink from it, or a snake according to the statement of Rabban Gamliel, or if there is concern that dew fell into it at night, the purification waters are disqualified for sprinkling in the process of purification of a person impure with impurity imparted by a corpse, due to the concern that the saliva of the weasel or the dew, which are unfit for sprinkling, intermingled with it. Nevertheless, the water is not impure.

Rachi non traduit

אם יכולה חולדה לשתות ממנה. דתנן (פרה פ''ט מ''ג) כל השרצים אינן פוסלין במי חטאת חוץ מן החולדה מפני שהיא (מקיאה רבן גמליאל אומר אף הנחש) דכל המקיא פוסל דהואיל והפרישו מהן לשתות הרי נעשה בהן מלאכה ונפסלו וכשמקיאות פוסלות את הראשונות דמי חטאת נפסלו במלאכה אחרת כדאמרינן במסכת גיטין (דף נג.). ואית דתלי טעמא משום דמים חיים בעינן דכתיב (במדבר יט) מים חיים אל כלי שתהא חיותן בכלי שלא ימלא כלי זה ויערה בכלי אחר קודם קידוש זה שמעתי והגון הוא:

אם יכולה חולדה לשתות. שאין תלוי באויר:

או נחש לדברי ר''ג. שהוא אומר אף הנחש כחולדה:

או שירד בה טל בלילה. דרך טל לירד בלילה:

פסולה. דלאו מים חיים נינהו אבל בטומאה לא מספקינן לה ואינה מטמאה אחריני:

Tossefoth non traduit

אם יכולה חולדה לשתות. פירוש בקונטרס בלשון (אחד) דכל המקיא פוסל הואיל והפריש מהן לשתות הרי נעשית בהן מלאכה ונפסלו וכשמקיאה פוסלת הראשונות וקשה לפירושו וכי מה מלאכה שייכא בשתייה ונראה לומר דאי קודם קידוש איירי מפסלי משום דלא הוי מים חיים אל כלי שיהא חיותן בכלי שלא ימלא כלי זה ויערה בכלי אחר קודם קידוש כדפירש בקונטרס בלשון אחר ואי אחר קידוש איירי ונקט טמאה משום כלי או כמו שאפרש אחר כך מיפסלי משום רוק שבפיהן המעורב במים וקסבר יש בילה והזאה צריכה שיעור ודלא כר' אליעזר דפרק התערובת (זבחים פ.) דאמר יזה שתי הזיות אי נמי פסולה בהזאה אחת קאמר כמו לר' אליעזר דר' אליעזר נמי איירי בה שהוא מוסיף אף העכבר ה''נ מפרש בתוספתא טעמא דר' יהושע דאמר במים מקודשין לא פסל כשיטה כמו שאמר ר' אליעזר אלא כשישתה ומפסלי משום משקה פיו המעורב במים ולכך אם גירגר כשר היינו ששופך המים תוך גרונו שאין שם משקה פיו והשתא הוי דומיא דירד בה טל בלילה דמפסלי מטעם תערובת:

או נחש לדברי ר''ג. משנה היא במסכת פרה (פ''ט מ''ג) כל השרצים אין פוסלין במי חטאת חוץ מן החולדה מפני שהיא מקיאה ר''ג אומר אף הנחש מפני שהוא מקיא ר''א אומר אף העכבר והא דלא תנא הכא אף העכבר לדברי ר''א משום דר' אליעזר שמותי הוא:

או שירד בה טל בלילה פסולה. ברייתא היא זו דבמשנה במסכת פרה ברישא נמי קתני פסולה ותימה שלא הביא כאן המשנה ושמא ניחא ליה להביא הברייתא שמפורש בה שאני אומר אדם טמא נכנס לשם ובמשנה אינו כן ואע''ג דבמשנה תני ברישא נמי פסולה ובברייתא קתני ברישא טמאה משום דאיכא למ''ד בפרק דם חטאת (זבחים צג.) מי חטאת שנטמאו מטהרין אי נמי לפי שהפסול בא מחמת טומאה קתני ברישא טמאה ועוד משום דגם הצלוחית עצמה טמאה כיון דתלינן באדם טמא אבל בסיפא הצלוחית טהורה ועוד יש חילוק בין מי חטאת שנטמאו למי חטאת שנפסלו כדתנן במסכת פרה פרק תשיעי (מ''ח):

וְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי מָה טַעַם

Traduction

And Rabbi Yehoshua ben Levi says: What is the reason that there is no concern that a ritually impure person exposed the waters and rendered them impure?

Rachi non traduit

ואמר רבי יהושע בן לוי מה טעם. לא חיישינן שמא אדם טמא גילה אותה ותטמא אחרים:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source